< הקודם
הבא >

בגרויות

אתר טוקבק
מאת: אתר טוקבק, פורסם: 10.03.09, 13:36

במובנים רבים, בגרויות היא המשימה האמיתית הראשונה בחייהם של מתבגרים ישראלים. 12 שנות לימוד מתכנסות לתעודה אחת, שמהווה אישור של משרד החינוך על סיום הלימודים ברמת בית ספר תיכון, מעל הרף הנדרש. אותה תעודה נכספת, כך אומרים למתבגרים העומדים לפני הבגרויות, היא המפתח לעתיד. התעודה משמשת את רוב המוסדות להשכלה גבוהה במיון המועמדים אליהם ומקנה זכאות ללימודים במוסד להשכלה גבוהה. ומה עם מי שלא רוצה ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ? שואלים המתבגרים בתמימות, ובכן עונים המבוגרים, התעודה יכולה לשמש גם מעסיקים בבואם למיין את המועמדים לעבודה אצלם.

התיאור הזה של בגרויות הופך אותן לחרב התלויה מעל תלמידי התיכון ומאיימת עליהם במשך שנים. מכיוון שלמשימה של עמידה בבגרויות יש השלכות משמעותיות על העתיד, היא הופכת ברוב המקרים למשימה החשובה ביותר בה נדרשו בני הנוער לעמוד עד כה. כל מטלות הלימוד בהן הם התנסו עד הגעתם לבגרויות, מתגמדות נוכח המשימה החדשה. בעולם המודרני של מוסדות לימוד פרטיים ותעשיית המבחנים, אפשר בהחלט להשלים את הבגרויות גם אחרי התיכון. צעירים רבים אחרי צבא, מוצאים עצמם משלימים או משפרים בגרויות במטרה להתקבל למוסד לימודי זה או אחר.

בני הנוער מודעים היטב לאופציה הזו ולעיתים משתמשים בה כטיעון לחוסר השקעה בבגרויות בזמן התיכון. 'אין לי ראש לזה עכשיו' הם אומרים, 'אשלים את הבגרויות אח"כ' או 'יש לי כרגע עיסוקים הרבה יותר מעניינים'. המבוגרים העומדים מנגד מנסים להסביר להם שתקופת התיכון היא אידיאלית לטובת השלמת הבגרויות, שאח"כ זה מסובך יותר כי שוכחים את החומר, שגם ככה הם בבי"ס כרגע וכדאי לנצל את זה כדי 'לגמור עם זה' ולא לגרור את המטלה להמשך. הרבה פחות מלחיץ להגיע בהמשך אל מבחן פסיכומטרי, כשיש לכם בגרות טובה ביד. גם ככה פסיכומטרי זה דבר מלחיץ למדי.

הטיעונים בעד ונגד השלמת הבגרויות במועדן נשמעים כולם משכנעים אולם הסיבה האמיתית להתעקשות המבוגרים על בגרויות אינה מדוברת כלל. למוסד הנקרא בגרויות יש מטרה סמויה נוספת אשר גלומה באופן אינהרנטי בשם שנבחר לבחינות אל ה- בגרויות . התפיסה היא כי עמידה במטלה מורכבת מן הסוג של בחינות הבגרות, מלמדת משהו על יכולתו של הנער/ה לצאת לעולם האמיתי כאדם בוגר. הלמידה לבגרויות כרוכה באחריות, יכולות ארגון, משמעת עצמית, דחיית סיפוקים, עמידה בלחצים, התמודדות עם חרדה ועוד. התפיסה היא כי יכולות אלה הכרחיות להמשך דרכם של המתבגרים והעמידה במטלה היא מעין תו תקן לכך שהם מוכנים לצאת אל העולם האמיתי.

הבגרויות עצמן אם כן הן רק תירוץ לבדיקת המוכנות של הילדים לעבור לשלב הבא בו מתייחסים אליהם כבר כאל מבוגרים. בפועל, במיוחד במדינת ישראל, הדרך מהבגרויות ועד עולם המבוגרים 'האמיתי' עוד ארוכה. היא כוללת בד"כ שירות צבאי, טיול בחו"ל, חיפוש עצמי, עבודה זמנית, תואר ראשון, תואר שני ועוד... נראה כי גיל 18 של פעם הוא פחות או יותר גיל 28 של היום. יחד עם זאת, הבגרויות עדיין לא איבדו את מקומן הסימבולי כמבשרות הבגרות, יותר מאשר כמבשרות היכולות הקוגניטיביות או הלימודיות של הנער/ה. נראה כי עד שלא תימצא דרך אחרת לבחון האם בני הנוער מוכנים להמשך דרכם, תישארנה הבגרויות המאיימות כמשימה המרכזית של הצעירים כאשר מבלי שהם מודעים לכך המבוגרים בוחנים אותם על דברים אחרים לגמרי מאשר החומר הנלמד.